זה יתברר כפוסט שאף אחד לא קרא
תורגם מאנגלית. לקריאת המקור

זה יתברר כתיאור של משהו שלעולם לא קרה, ובכל זאת אתם תהיו כאן בשבילו. עד שתגיעו למשפט הראשון הזה, כבר תספיקו להחליט שזו הייתה טעות להתחיל. אתם תגידו לעצמכם שרק הייתם סקרנים [לא מחויבים], ותספיקו לתכנן את היציאה עוד לפני שהעיניים שלכם יגיעו לשורה השלישית.
תקראו לאט יותר משציפיתם, כי תחפשו את הסיבה שהדבר הזה קיים בכלל. תנחשו שזו בדיחה, או ניסוי, או מבחן.... ויתברר שצדקתם וטעיתם גם יחד, כמו ברוב הדברים. האוויר סביבכם ייראה כאילו קפא, כאילו הדף עצמו מחכה לראות מה תעשו הלאה.
עד אמצע הפסקה הזאת, כבר תספיקו לחשוב על להפסיק. תציצו קדימה לראות כמה נשאר, ותחשבו אם השאר שווה את הזמן שלכם. תחליטו שלא........... ובכל זאת תמשיכו, רק כדי להוכיח שאתם יכולים.
מחשבה קטנה תחלוף לכם בראש..... מהסוג שנתקע בלי לבקש רשות. תצפו לתפנית, להתגלות, למשפט נסתר שיצדיק את הכותרת. במקום זה, תקבלו רק את ההכרה שהרגע הזה ..... עכשיו..... הוא בדיוק מה שהפוסט עסק בו: אתם, מחפשים, כשאתם כבר יודעים שלא תמצאו כלום.
עד שתגיעו לסוף, תספיקו להבין שהסוף כבר קרה בהתחלה. הלא-קריאה תושלם עוד בזמן שקראתם. וכשתעזבו את הדף הזה, תעשו את זה עם אותה ודאות שהבאתם איתכם כשהגעתם לכאן לראשונה: שמעולם לא באמת קראתם את זה בכלל.
זה יתברר כזמן הארוך ביותר שהקדשתם אי פעם ללא לקרוא משהו. ((Z))